Vayedaber

Moed katane

Daf 18b

משנה: אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּיטָּה בָּרְחוֹב שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד. וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַסְּמוּכוֹת לַמִּיטָּה מְטַפְּחוֹת׃

Traduction

On n’exposera pas une bière en public, pour ne pas propager les idées de deuil, en ces jours, et jamais celle d’une femme, par question de convenances. En ces jours, les pleureuses peuvent faire entendre leurs cris, non battre des mains; selon R. Ismaël, les personnes les plus proches de la bière frappent des mains (122)Pour ces usages, empruntés évidemment aux cérémonies funèbres des Egyptiens, voir entr'autres Schiaparelli, Il libro dei funerali, t. 1, p. 4 et suiv..

Pnei Moshe non traduit

מתנ' אין מניחין את המטה של מת ברחוב במועד:

ולא של נשים לעולם. אפי' בחול מפני הכבוד ששופעו' זיבה. ובגמרא קאמר דאפי' לשעה לא דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה:

מענות. כדמפרש לקמן במתני' עינוי שכולן עונות הקינה כאחת:

אבל לא מטפחות. להיות מספקת כף על כף:

ר' ישמעאל וכו'. ואין הלכה כר' ישמעאל:

הלכה: עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא דוֹחֶה בַמִּיטָּה וְאֵינוֹ מַרְבֶּה בָעֲסָקָיו. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ מַרְבֶּה בָעֲסָקָיו וְאֵינוֹ דוֹחֶה בַמִּיטָּה. אִם הָיָה שְׁעַת דּוֹחַק אוֹ עוֹנַת גְּשָׁמִים אֲפִילוּ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ מַרְבֶּה בָעֲסָקָיו וְאֵינוֹ דוֹחֶה בַמִּיטָּה. שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בָעֲסָקָיו עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח.

Traduction

Pour tout parent décédé (123)Semahot, ch. 9., on se hâte d’achever l’ensevelissement, sans trop s’arrêter aux détails funéraires; mais pour le père ou la mère, on s’adonne avec soin aux détails (pour leur rendre les derniers honneurs), et l’on retient la bière le plus longtemps possible. Toutefois, si l’heure presse, ou dans la saison des pluies, on procède aussi avec détail pour enterrer son père ou sa mère; mais on se hâte de mettre la bière en terre; car c’est une action louable de prendre beaucoup de soin pour enterrer son père ou sa mère.

Pnei Moshe non traduit

גמ' על כל המתים כולן הוא דוחה במטה. להוציא המת מיד שיכול ואינו מרבה בעסקיו לצורך הקבורה שלא ישהה:

מרבה בעסקיו הוא. מפני כבוד אביו ואמו אבל דוחה במטה מפני הדוחק או עונת גשמים וזהו כבודם:

אָֽמְרוּ לוֹ. מֵת רְאוּבֵן. וְקָרַע. וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ. שִׁמְעוֹן הָיָה. כְּבָר יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. מֵת רְאוּבֵן. וְקָרַע. וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ. קַייָם הָיָה וָמֵת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. מָאן דְּאָמַר. יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. כְּבַר קָרַע. מָאן דְּאָמַר. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. וַהֲרֵי עַל חַי קָרַע. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. 18b קָרַע וְחָֽזְרָה בוֹ נְשָׁמָה. אִם עַל אָתָר אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. אִם לְאַחַר זְמַן צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. כַּמָּה הוּא עַל אָתָר. כְּדֵי דִיבּוּר. כַּמָּה הוּא כְּדֵי דִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד וְיֹאמֶר לוֹ. שָׁלוֹם עָלֶיךָ רִבִּי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שמעין מת. ועליו ג''כ חייב לקרוע הרי כבר יצא ידי קריעה אע''פ שהיה בטעות מ''מ על המת קרע:

מ''ד לא יצא ידי קרעו שהרי על חי קרע. באותה שעה שקרע ואינה כלום וצריך לחזור ולקרוע:

ועוד מן הדא דתני. בהדיא דקריעה בטעות בכה''ג אינה קריעה אא''כ הוא על אתר כדתניא קרע שכסבור מת הוא וחזרה בו נשמהוכו'. וגרסי' להא לעיל בפ''ב דברכות בהלכה א' ומן רבי יוחנן הוה מסתמיך וכו' גרסי' נמי בפ''ב דשקלים עד סוף ההלכה וע''ש:

רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִיסְתַּמִּיךְ עַל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר חֲמִי לֵיהּ וּמִיטַּמֵּר מִן קוֹמוֹי. אֲמַר. הָא תַּרְתֵּין מִילִּין הָדֵין בַּבְלָייָא עֲבִד לִי. חָדָא דְלָא שְׁאַל בְּשַׁלְמִי. וְחָדָא דְּלָא אֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמִי. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אִינּוּן נַהֲגִין גַּבּוֹן. זְעִירָא לַא שְׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּא. דְּאִינּוּן מְקַייְמִין רָא֣וּנִי נְעָרִ֣ים וְנֶחְבָּ֑אוּ וִֽ֝ישִׁישִׁים קָ֣מוּ עָמָֽדוּ׃ מִי מְהַלְּכִין חֲמִי לֵיהּ חַד בֵּית מִדֵרָשׁ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי מֵאִיר יְתִיב וּדְרַשׁ וַאֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא אֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲמַר לֵיהּ. כָּל עַמָּא יָֽדְעִין דְּרִבִּי מֵאִיר תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל עַמָּא יָֽדְעִין דְּרִבִּי לָֽעְזָר תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. וּמָהוּ מֵיעֲבוֹר קוֹמֵי אֲדוּרִי צַלְמָא. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ אוֹקָר. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְאַסְמִי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי לָֽעְזָר עֲבַד לָךְ דְּלָא עֲבַר קוֹמָךְ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַייֵס. וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ. אַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. אָמַר אָג֣וּרָה בְ֭אָהָלְךָ עוֹלָמִ֑ים. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְכִי עָלָת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חָייָה לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּמָה אָנִים לֵיהּ. בַּר טִירָא אָמַר. הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ שִׂפְתּוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת בַּקֶּבֶר. מַה טַעַמָה. דּוֹבֵב֭ שִׂפְתֵ֥י יִשֵׁנִֽים. כְּכוֹמֶר זֶה שֶׁלְעֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵילָיו. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי סִימוֹן. חַד אָמַר. כָּהֵן דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָה אָמַר. כָּהֵין דְּשָׁתֵי חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּהוּא שָׁתֵי לֵיהּ טַעֲמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ.

Traduction

וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים. וּמֶה הָיוּ פְרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ מְהַלְּכִין אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁלְדָּוִד וְאוֹמְרִים. דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִתְכַּווְנִין לְהַכְעִיסֵינִי יָבוֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמַח בְּלִיבִּי. שָׂ֭מַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי֑ בֵּי֖ת י֨י נֵלֵֽךְ׃ וְהָיָ֗ה כִּי מָלְא֤וּ יָמֶ֙יךָ֙ לָֽלֶ֣כֶת עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. דָּוִד. יָמִים מְלֵיאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ. אֵין אֲנִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵירִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ בוֹנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא לְהַקְרִיב בְּתוֹכוֹ קָרְבָּנוֹת. חָבִיב עָלַי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. מַה טָעַם. עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָר֭ לַֽי֨י מִזָּֽבַח׃

Traduction

Moed katane

Daf 19a

משנה: וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבַפּוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת. בָּזֶה וּבָזֶה אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ הָעִינּוּ שֶׁכּוּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. וְקִינָה שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכוּלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מָהוּ אוֹמֵר בִּלַּע הַמָּוֶת לְנֶצַח וּמָחָה י֨י אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וגו'׃

Traduction

Aux jours de néoménie, de Hanuka, ou de Purim, les pleureuses gémissent et frappent des mains l’une contre l’autre, mais ne doivent pas chanter d’élégies. Une fois le mort enterré, on ne devra plus, ni pousser des plaintes, ni frapper des mains. La plainte consiste en ce que toutes gémissent à la fois; le chant de lamentations consiste dans la strophe dite par l’une des présentes, à laquelle toutes les autres répondent, comme il est dit (Jr 9, 19): Enseignez à vos fils les lamentations, et qu’une femme dise à l’autre les chants de plainte. —Mais, à l’avenir on applique ces mots (Is 25, 8): La mort a désormais englouti pour la dernière fois, et Dieu sèche les larmes de chaque visage, etc..

Pnei Moshe non traduit

מתני' בראשי חדשים וכו' מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות. עינוי וקינה מפרש לקמן ומשום שהקינה אחת פותחת לדבר וכולן שומעות לענות אחריה איכא פרסומי מילתא טפי הלכך לא התירו אף בר''ח וחנוכה ופורים:

נקבר המת. אף בר''ח וחנוכה ופורים לא מענות ולא מטפחות וכ''ש בחול המועד:

שנא' ולמדנה וגו' ואשה רעותה קינה. משמע אחת אומרת ורעותה עונה אחריה. אבל לעתיד אומר ובלע המות לנצח וגו'. משום דמועד קטן סיום כל סדרמועד הוא לא בעי לסלוקי במילתא דאבלות ומסיים בדבר טוב:

עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁלְּתִיפְלוּת. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עִם רִבִּי יוּדָה בְתַרְתֵּיי. רִבִּי יוֹחָנָן שְׁמַע דְּרִבִּי חֲנִינָה תְּשִׁישׁ. סְלַק בָּעֵי מְבַקְּרָתֵיהּ. גַּו אִיסַרְטָה שְׁמַע דִּדְמָךְ. נְחַת מִן חַמְרֵיהּ וַאַפִּיק מָאנָא דְטַבְייָא דְשׁוּבְתָא וּבְזָעָן. 19a כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. לְמַעֲלָן. לְמַעֲלָן מִקָּנֶה שָׂפָה. לְמַטָּן. לְמַטָּן מִקָּנֶה שָׂפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְמַטָּן מַמָּשׁ. וְאַתְיָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא כְרִבִּי יוּדָה. אִין כְרִבִּי יוּדָה לֹא יִפְרוֹם כָּל עִיקָּר. מַאי כְדוֹן. חוֹמֶר הוּא בְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה.

Traduction

Pour nul autre décès que celui de ces derniers, on ne sépare la bordure supérieure du vêtement en opérant la déchirure légale, tel est l’avis de M. Méir, mais selon R. Juda, une déchirure faite sans cette séparation préalable ne compte pas. En deux points, R. Yohanan est opposé à l’avis de R. Juda (124)'''''' J., (Sanhedrin 2, 1); (Horayot 3, 3)'': R. Yohanan ayant appris que R. Hanina est gravement malade partit pour lui rendre visite; en route (Strata), il apprit la mort de ce rabbin, il descendit de son âne, retira ses plus beaux habits de fête, et opéra la déchirure (125)'''''' C'est une double opposition: 1° de n'avoir pas déchiré son propre habit par devant; 2° de l'avoir fait pour R. Hanina qui n'avait pas été son maître principal.''''''. C’est conforme à ce qui a été enseigné ailleurs (126)Ibid.: le pontife déchire l’habit pour un mort par en bas, et le simple prêtre par le haut (au cou), R. Eléazar explique au nom de Cahana que, par le haut, on entend le bord supérieur de l’habit, et, par en bas, le bord inférieur; selon R. Yohanan, on entend par là le bas même de l’habit. Or, l’explication donnée par R. Eléazar au nom de Cahana est conforme à l’avis de R. Juda (de déchirer par devant). —Mais, selon R. Juda, le pontife (pour lequel il a été prescrit de déchirer par le bas) ne devrait rien déchirer du tout? D’après qui donc justifier l’explication de R. Eliézer? On peut admettre qu’elle est conforme à l’avis de R. Juda; seulement, il y a une gravité spéciale au pontife, d’avoir à déchirer par le bas, en ce qu’il ne sépare pas la bordure (ce dont R. Juda ne parle pas).

Pnei Moshe non traduit

קנה שפה. שפת העליונה של הבגד וכו' כדלעיל. וגרסי' להא בפ''ב דסנהדרין בהלכה א' ובפ''ג דהוריות לכל הסוגיא:

תשיש. חלוש היה רוצה לבקרו ובתוך שהלך ברחוב שמע שמת ושלח אחר בגדי השבת הטובים שלו וקרע אותם. ופליג בזה דאמר על כל המתים קורע מקמי שפה ואידך כדקאמ' שם דלר' יהודה אין קורעין על הרב אלא כל שרוב תלמודו ממנו ור' יוחנן לא הי' רוב תלמודו מר' חנינא והיינו דפליג בתרתי עם ר' יהודה לפי גי' דהתם:

כהאי דתנינן תמן. בהוריות:

כ''ג וכו'. ופליגי בפירושא דלמעלן ולמטן:

למעלן מקנה שפה. בשפה העליונה ולמטה למטה מקנה שפה שלא בשפה העליונה אלא תחתיה:

ר' יוחנן אמר למטה. דאמרו בכ''ג למטה ממש:

כר' יודה. דאמר על כל המתים קורע מקמי שפה ופריך ואין כר' יודה א''כ לא יפרום כהן גדול כל עיקר דהא ר' יודה אמר כל קרע שחינו מבדיל קמי שפה ה''ז קרע של תפלות ולא כלום הוא ור' אלעזר בשם כהנא הא קאמר דלמטן דכ''ג למטה מקמי שפה הוא:

מאי כדון. והשתא כמאן ס''ל לר''א. ומשני לעולם כר' יודה ושאני ג''כ דחומר הוא בו שאינו מבדיל קנה שפה ור' יודה לא איירי בכה''ג:

עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֵינוֹ מְאַחֶה עוֹלָמִית. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. הָאִשָּׁה שׁוֹלֶלֶת מִיַּד וּמְאַחָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיה וְעַל אִמָּהּ אֵינוֹ מְאַחָה עוֹלָמִית. אֵי זְהוּ אִיחוּי. כְּאָרִיג. הַסּוּלָּם וְהַקֶּפֶשׁ אֵין מְעַכְּבִין.

Traduction

Pour tout parent décédé, on peut rapprocher la déchirure (à grands points) après la semaine de deuil, et la seconde tout-à-fait au bout d’un mois; mais pour le père ou la mère, on ne la recoudra jamais. On a enseigné au nom de R. Jonathan; il est permis aux femmes de bâtir la déchirure, et de la recoudre au bout d’un mois; pour le père ou la mère, on ne recoudra jamais, car la vraie couture ressemble au tissage (pour la solidité). La couture en forme d’échelons, ou de plis superposés, ne forme pas un obstacle aux cérémonies.

Pnei Moshe non traduit

אי זהי איחוי כארוג. כל שהוא נראה כארוג זה עם זה ואין התפירה ניכרת. הסולם והקפש. מיני בגדים שהן עשוין כמלבוש חצי הגוף כמו שהנשים נותנין עליהן לתפארת כשהן מהלכין ברחוב והן אינן מעכבין בקריעה:

עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֲפִילוּ עֲשָׂרָה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אֵין אֶפִּיקַרֵסִין מְעַכֶּבֶת. הָאִשָּׁה אֵינָהּ קוֹרַעַת אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הָאִשָּׁה קוֹרַעַת אֶת הַפְּנִימִי וְהוֹפַכְתּוֹ לַאֲחוֹרֶיהָ וְחוֹזֶרֶת וְקוֹרַעַת אֶת הַשְּׁאָר.

Traduction

Pour tout parent décédé, on déchire seulement la tunique supérieure; mais pour le père ou la mère, on les déchire toutes, y en eut-il dix l’une sur l’autre. La grande coiffure des tempes, epicorson (127)Etymologie à ajouter au dictionnaire J. Levy, qui se contente de traduire notre terme par Hülle., ne forme pas obstacle (n’a pas besoin d’être déchirée), et les femmes devront seulement déchirer la supérieure (seule visible). On a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit: la femme peut déchirer le vêtement le plus à l’intérieur et le tourner an arrière, puis continuer à déchirer les autres (de façon à ne pas laisser une place dénudée).

Pnei Moshe non traduit

העליון. בגד העליון המכסה את הגוף:

אין אפיקרסן מעכבת בקריעה. הוא לבוש התחתון הסמוך להגוף. בפ''י דמקואות הקשר שבפקרסין שבכתף. וכן פי' הערוך ובפ' היה. קורא קאמר הכא גבי ר' יוחנן אפרקוסין התחתון שלו:

האשה אינה קורעת. לעולם אלא העליון בלבד:

תני רשב''א האשה. כך היא עושה קורעת את הבגד הפנימי והופכתו לאחוריה ואח''כ קורעת את שאר הבגדים שעליה שלא תראה בשרה וחלוקה:

עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּגִיהוּץ עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שְׁנִים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֵי זֶהוּ גִיהוּץ. כְּלֵי צֶמֶר מְגוּהָצִין חָדָשִׁים וּכְלֵי פִשְׁתּן מְגוּהָצִין לְבָנִים.

Traduction

Pour tout parent décédé, on ne mettra pas de vêtement brillant jusqu’à la fin du premier mois de deuil; mais pour le père ou la mère, on attendra un an. On appelle étoffe éclatante celle de laine qui brille, parce qu’elle est neuve; ou celle de fil, parce qu’elle brille par sa blancheur (128)Cf. ci-dessus, 5, commencement..

Pnei Moshe non traduit

חדשים. בכלי צמר הדרך לגהץ החדשים ובכלי פשתן מגהצין הלבנים ואפי' הן ישינים:

עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ קְרוֹבָיו. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַמִי דָֽמְכַת אִימֵּיהּ קוֹמֵי מוֹעֲדָא תְּמַנְיָא יוֹמִין. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא תָלוּי בְּשִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים הָרֶגֶל מַפְסִיק. בְּרַם הָכָא עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵירָיו.

Traduction

Pour tout parent décédé, il est défendu de se raser le premier mois; mais pour le père ou la mère, on attendra une croissance excessive, jusqu’à ce que les compagnons en soient frappés et apostrophent l’affligé. Comme R. Samuel b. Abdima avait perdu sa mère huit jours avant une fête, il demanda à R. Mena s’il pouvait se faire raser? Celui-ci lui répondit: la fête suspend tout ce qui est inhérent à la première semaine de deuil, ou au reste du mois; pour se raser, il faut attendre une croissance excessive, ou l’apostrophe des compagnons.

Pnei Moshe non traduit

עד שישלח פרע. בגידול שער הרבה או עד שיגערו בו חבריו ויאמרו יש לך הרבה. אתא שאל לר' מנא. אם הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים ומותר לגלח והשיב לו שאין הרגל מפסיק האבלות לגילוח אלא דבר שהוא תלוי בשבעה לדין שבעה ושלשים לדין שלשים לאפוקי הכא באביו או באמו השיעור הוא עד שישלח פרע וכו':

עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמִי בַּר תַּנְחוּם. מִפְּנֵי שׁבָּֽטְלָה מִמֶּנּוּ מִצְוַת כַּבֵּד.

Traduction

On ne découvre son cœur qu’au décès du père ou de la mère, selon Rabbi. —C’est qu’alors, dit R. Samuel au nom de R. Abdima b. Tanhoum, il n’a plus lieu d’exercer le précepte de les honorer (129)Quatrième commandement du Décalogue..

Pnei Moshe non traduit

מפני שבטלה ממנו מצות כיבוד. התלוי בלב לפיכך קורע עד שהוא מגלה את לבו:

עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְּחוֹרָה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵירָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ. צֵא עִמָּנוּ.

Traduction

Pour tout parent décédé, on ne doit pas sortir se livrer au commerce le premier mois de deuil; pour son père ou sa mère, on attendra que les compagnons vous y poussent et vous engagent à sortir avec eux.

עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְּעוּדָה עַד שְׁלֹשִים יוֹם. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם הָֽיְתָה חֲבוּרַת מִצְוָה אוֹ קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ <מוּתָּר>.

Traduction

Pour tout parent décédé, on ne prendra part aux festins qu’après le premier mois de deuil; mais pour le père ou la mère, on attendra la fin de l’année; toutefois il est permis d’assister au repas d’une compagnie réunie dans un but religieux, ou pour la proclamation de la néoménie.

Pnei Moshe non traduit

אם היתה חבורת מצוה. והוא באותו חבורה או לסעודת קידוש החדש שהיו עושין ביום הקידוש שהיא סעודת מצוה כדאמר בפ''ק דסנהדרין מותר אפי' בתוך י''ב חדש:

<הֲרֵי> שֶׁהָיָה מַחֲלִיף בְּגָדִים כָּל שִׁבְעָה חַייָב לִקְרוֹעַ אֶת כּוּלָּן. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כּוּלְּהוֹן אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִיחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי חוּנָה. פְּלָגָא אֲחֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. מָאן דָּמַר. כּוּלְּהוֹן אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים כְּיוֹם הָרִאשׁוֹן. אֲפִילוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְגָדִים חַייָב לִקְרוֹעַ אֶת כּוּלָּן. מָאן דָּמַר. אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִיחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים תּוֹסֶפֶת. אֲפִילוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְגָדִים אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא אֶת הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד.

Traduction

Celui qui change d’effets à chacun des 7 jours de deuil doit opérer la déchirure sur chaque vêtement. R. Hiya le grand et R. Hama, père de R. Oshia disent tous deux qu’il est défendu de recoudre aucun de ses vêtements; selon Bar Kappara, il est seulement défendu de recoudre le costume déchiré au premier jour du deuil. R. Houna dit qu’il y a encore entr’eux une discussion à un autre point de vue: le premier préopinant est d’avis de considérer chacun des 7 jours de deuil à l’égal du premier, et quel que soit le nombre de vêtements mis en cette semaine, il faut tous les déchirer; tandis que l’interlocuteur est d’avis que les six autres jours forment un supplément au premier jour de deuil, et de plus, quel que soit le nombre de vêtements portés, on est seulement tenu de déchirer le supérieur.

Pnei Moshe non traduit

הרי שהיה מחליף בגדים. ביום מימי השבעה חייב לקרוע מחדש בכל השבעה:

בר קפרא אמר אין לך אסור באיחוי אלא. הבגד שקרע ביום הראשון בלבד:

פלוגתא אחרת ביניהון. יש עוד נ''מ בפלוגתייהו דלמ''ד אסורין כולהון באיחוי א''כ עושה הוא שאר הימים כיום ראשון לענין קריעה לדידיה אפי' יש עליו כמה בגדים חייב לקרוע את כולן בכל שבעה בשעה שמחלף. אבל למ''ד אין לך אסור באיחוי אלא הבגד שקרע ביום הראשון בלבד האי מ''ד עושה שאר הימים לתוספת בעלמא אם החליף בגדיו ולדידיה אפי' יש עליו כעה בגדים שהחליף אינו קורע אלא העליון בלבד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source